ביום שלקחתי את רנה מהבית של אימא שלה היא הייתה גורה קטנטנה בת בערך חודש. היא הייתה הגורה הכי יפה מכל הגורים וכבר אז גלתה אופי של כלבת ציד אמיצה. היא נסעה איתי כל הדרך מבקעת הירדן ועד תל אביב באוטו וכשהגיעה הביתה, התמודדה בגבורה עם מדרגות שלא ראתה אף פעם לפני כן. היא הייתה כל כך קטנה וחמודה שקשה היה לא להחזיק אותה כל הזמן על הידיים.
נזכרתי ברנה הגורה בגלל שאנשים לפעמים חושבים שחינוך של כלב מתחיל בגיל חצי שנה ויותר. למעשה חינוך של כלב מתחיל מהיום שבו הוא מגיע הביתה. ניתן להתחיל לחנך את הכלב מהיום הראשון, פשוט על ידי עידוד וחיזוק של התנהגויות טובות לעומת התנהגויות לא טובות.
רנה הייתה רוב הזמן גורה פשוט מדהימה, היא נגמלה לחלוטין תוך מספר ימים והגענו להסכם שאני יורד איתה כל כמה שעות והיא עושה פיפי בחצר במקום בבית. היא עמדה בהסכם בגבורה ועשתה פיפי בבית אולי פעמיים בכל חייה כגורה, מה שלפעמים לוקח לכלבים חודשים.
לרנה הגורה היו עיניים כחולות מדהימות ורק מאוחר יותר הן התחלפו לצבע אמבר. כל מי שראה אותה התאהב בה מייד. אם הייתה יכולה להשאר בגודל כזה היא פשוט הייתה מושלמת. אבל גם כשגדלה היא נשארה עם אופי מדהים ותמיד נשארה שובבה ומלאת אהבה כמו גור קטנטן.
