לאחר הביקור הראשון שלנו באבירים חזרנו לצימר נוסף ביישוב – אגדה של בקתה. החיפוש אחר צימר שמקבל שתי כלבות, הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. תמיד היינו מתחילים לחפש ממש לפני סוף השבוע על מנת למצוא צימרים שנשארו ריקים ויסכימו לקבל אותנו ואת הכלבות. הכלבות היו נהנות מטיולים ביערות ובנחלים באזור. רנה תמיד הרגישה לא בנוח בצימרים בלילה הראשון. היא הייתה זקוקה ללילה אחד על מנת להרגיש בבית ולהתמקם בצימר. אחרי הלילה הראשון היא חזרה לעצמה והייתה מלאת מרץ ואנרגיות. סנדי לעומתה הייתה תמיד כלבה חשדנית. היא פחדה לעלות במדרגות הצימר או לטפס בנחלים תלולים, בזמן שרנה קיפצה לה כמו כלבת ציד אמיצה מסלע לסלע.
בטיולים עבדנו עם רנה על הפחד שלה ממים. רנה פחדה להרטב והייתה נובחת על סלעים חשודים בנחל. סנדי לעומתה הייתה נכנסת לכל ברכה ומחפשת דגים. אך לבסוף רנה הייתה רואה את סנדי נכנסת למים ומיד נכנסת אחריה על מנת שלא יחשבו שהיא כלבה פחדנית במקרה. הכלבות עשו תרגילי כושר, נהנו מהצימר ומהשמש כמו כלבות עירוניות רגילות שיוצאות לצימר בגליל המערבי.
כל התמונות נמצאות ב עמוד התמונות מאגדה של בקתה
באילו צימרים הסכימו לקבל את הכלבות.
אני מחפש צימר שאני יכול להביא את הכלב שלי.
יש צימרים שמפרסמים באתר שהם מרשים כלבים ויש כאלו שרק בטלפון יגידו שאפשר. אני ממליץ להתקשר בדקה ה 90 אז יש יותר סיכוי שיסכימו